לקראת אליפות העולם בלקרוס / הגולש אורי ספיר (15) מירושלים

בימים אלו נערך בישראל טורניר אליפות העולם בלקרוס, אז על-מנת שתישארו מעודכנים, הכנתי לכם רקע קצר על הספורט, בתקווה שביום שני כבר תקבלו סיקור מהשטח.

לקרוס הוא ספורט אמריקאי שהומצא עוד במאה ה17. במקור שימש הלקרוס כתחליף למלחמה בצפון ארצות הברית. בתקופה ההיא הלקרוס שוחק על מגרשים של קילומטר ויותר עם מעל ל- 1000 משתתפים. גם היום הלקרוס נראה לצופה מבחוץ כמלחמה; המקלות אינם משמשים רק להובלת הכדור, ודחיפות והלקאות כלל לא זרים לענף. אך בעוד כמה דקות, אני מאמין שתראו בלקרוס הרבה מעבר.

מטרת המשחק, כמו במרבית המשחקים היא הבקעת הכדור לשער. בלקרוס השחקנים מתקדמים על ידי אחזקת הכדור במקלות הרשת, אלה נקראים "קרוסים", מותר לגעת בכדור בעזרתם בלבד. השחקנים יכולים לרוץ עם הכדור, להתמסר עם הכדור באוויר ולגלל את הכדור על האדמה. שחקני ההגנה יכולים לעצור ולחטוף את  הכדור בעזרת הגוף וה"קרוסים" שלהם. מכות בראש, בגב או ברגליים אסורות, ויובילו להשעיית השחקן המכה, אורך ההשעיה נע בין חצי דקה לדקה.

היום הלקרוס משוחק על מגרש בגודל דומה לשל מגרש כדורגל. גודל השער הוא 2 על 2 מטרים, ובדומה להוקי גם בלקרוס השער ממוקם כמה מטרים מקצה המגרש, דבר המאפשר לשחקנים להיות גם מאחורי השער. מסביב לשער עיגול בקוטר חמישה מטרים וחצי, אליו אסור לשחקני ההתקפה להיכנס.

בלקרוס משחקים עשרה שחקנים בכל קבוצה + שלושה עשר מחליפים. שחקני הקבוצות מחולקים תמיד לשלוש קבוצות, שלושה קשרים, להם מותר לשחק בכל המגרש, ארבעה שחקני הגנה (שלושה ושוער), להם אסור להיות באזור ההתקפה, ושלושה שחקני התקפה להם אסור להיות באזור ההגנה. אם אחד משחקני ההתקפה נכנס לאזור ההגנה או להפך, הכדור עובר לקבוצה השנייה.

לשוער "קרוס" עם רשת גדולה יותר, לשחקני ההגנה ולאחד הקשרים מקלות ארוכים יותר שנועדו לעזור להם בתיקולים. במידה והכדור יוצא מתחומי המגרש, אחד משחקני הקבוצה שלא הוציאה את הכדור יכול לקחת את הכדור ולהתחיל לשחק, אלא אם הכדור יצא לאחר ניסיון הבקעה ואז את הכדור ייקח השחקן שהיה הקרוב ביותר לכדור.

לקרוס משחקים ארבעה רבעים, שמשך כל אחד הוא 20 דקות. במחצית יש הפסקה של 10 דקות. בנוסף, לכל קבוצה מותר לקחת שני פסקי זמן במחצית, משך כל פסק זמן שתי דקות. כל החילופים נעשים במהלך המשחק וללא צורך בעצירות.

היום הלקרוס נחשב לספורט הקיץ של קנדה ולספורט פופולארי במכללות רבות בארצות הברית. כתוצאה מכך, הנבחרות של ארצות הברית ושל קנדה – אלופת העולם הנוכחית – שולטות בספורט ביד רמה, וכבר חמש שנים רצוף שהן תופסות את שני המקומות הראשונים.

בשנים האחרונות מספר יהודים אמריקאים החלו לנסות להביא את הענף למדינת ישראל, ולפריפריה הדרומית בפרט. כיום יש כבר כשש קבוצות לקרוס מקצועיות במדינה. את הנבחרת הישראלית, המורכבת ברובה מיהודים אמריקאים, מוביל הקפטן ג'ייק סילברליכט, וה"צבר" היחיד בקבוצה הוא אורי בר דוד בן ה- 19. התקווה היא שבעוד שנים אחדות לנבחרת יהיה צביון ישראלי מקומי. בשנה שעברה הנבחרת הישראלית הגיעה למקום השביעי באליפות העולם, ולמקום הראשון באליפות אירופה. לכן השנה יש ממנה ציפיות גבוהות ביותר.

לסיום קבלו את הסיפור של הטורניר: נבחרת אירוקווי. זוהי נבחרת המורכבת מאמריקאים וקנדים ממוצא ילידי, שבחרו שלא להתחרות יחד עם נבחרת ארצות הברית. במקום זאת, הם בחרו להתחרות כנבחרת עצמאית. כיום הנבחרת הזו ממוקמת שלישית בעולם, שנייה רק לקנדה וארצות הברית.

וליתר הבנה, הנה היילייטס מהמכללות: